תחום המחקר שלי

יחסי הגומלין והאינטראקציות שבין תנועה, רגש וקוגניציה;  ההשפעות של תנועה והתערבויות סנסוריות-מוטוריות על המוח, הגוף וההתנהגות

 

המטרות אותן אני רוצה להשיג באמצעות המחקר

באמצעות תכנון וניהול מחקרי התנהגות ודימות מוחי המבוססים על היפותזות ספציפיות, בכוונתי לגלות את התשתית הנוירופיזיולוגית שעומדת בבסיס יחסי הגומלין  הקיימים במהלך ההתפתחות וחיי האדם בין תנועה, רגש, וקוגניציה

​

לתרגם את ממצאי המחקרים הללו ליישום מעשי בקליניקה, ע"י פיתוח כלים המבוססים על תנועות הגוף ומשמשים לדיאגנוזה ולהתערבות טיפולית במגוון הפרעות נוירולוגיות ופסיכולוגיות

​

לספק את המחקרים מבוססי-הראיות החסרים כיום בכדי לתמוך ולתקף כלי התערבות שמשתמשים בהם כיום בתרפיה בתנועה, בשיטת ענת בניאל: נוירומובמנט, ובתרפיות סומטיות אחרות

 

בהתאם למטרות אלה פיתחתי שני מסלולי מחקר עיקריים

​

מחקר "בסיסי" תאורטי, החושף את המכניזמים הנוירופיזיולוגיים שעומדים בבסיס האינטראקציה שבין תנועה וקוגניציה וזו שבין תנועה ורגש, ומתאר את התוצאות ההתנהגותיות  של אינטראקציות אלו, במיוחד בכל הקשור לזיהוי רגשות מתנועה ואימפלמנטציה וויסות של רגשות באמצעות

תנועה. (המטרות הראשונה והשלישית למעלה)

​

מחקר קליני, הבודק א) את ההשלכות של זיהוי לא תקין של רגש מהבעות גופניות בקרב אוכלוסיות ספציפיות ו-ב) את ההשפעה של התערבויות מוטוריות חדשניות על המוח, הרגש והקוגניציה (המטרה השנייה למעלה)

 

מחקר תאורטי:

מחקרים שהושלמו:

כחלק ממסלול המחקר הבסיסי-תאורטי הוכחתי שביצוע של תנועות שמבטאות רגש, צפייה בתנועות כאלה ודמיון של תנועות כאלה יכולים להשפיע על המצב הרגשי (שפיר ושות' 2013), וזיהיתי אלו מאפיינים מוטוריים קשורים לכל אחד מהרגשות שימחה, עצב, פחד וכעס: אלו מאפיינים מוטוריים מגבירים כל רגש כאשר הם משולבים בהתנהגות המוטורית (שפיר ושות' 2016), באלו מאפיינים מוטוריים משתמשים להביע כל רגש בתנועה, ואלו מאפיינים מוטורים נתפסים כמבטאים כל רגש (מלצר ושות' 2019).  ביחד עם עמיתתי למסלול המחקרי הזה, רשל צחור מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו, גם הצענו כיצד ליישם בפסיכותרפיה את הידע שהושג באמצעות מחקרים אלה (שפיר 2016; צחור ושפיר 2017)

​

בנוסף התחלתי לעבוד על פיתוח זיהוי אוטומטי של מאפיינים תנועתיים אלו באמצעות מצלמת קינקט (ברנשטיין ושות' 2015 א, ב), מתוך כוונה לפתח זאת לכלי דיאגנוסטי המתבסס על החתימה התנועתית של אנשים כפי שהיא מתבטאת בסימפטומים מוטוריים משניים האופייניים להפרעות נפשיות מסוימות (כגון אוטיזם או סכיזופרניה), כמו גם להשתמש בזיהוי אוטומטי כזה כצורה של ביופידבק למטרת וויסות רגשי

​

מחקרים עכשוויים:

שיתוף פעולה עם פרופ' רובין קרוז מאוניברסיטת לזלי בבוסטון ורשל צחור מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו בו אנו חוקרות את יחסי הגומלין שבין מאפייני אישיות ותבניות תנועה אישיות כפי שהן מתוארות באמצעות ניתוח תנועה לפי שיטת לאבאן

​

מחקר משותף עם ד"ר אריק חשין מאוניברסיטת חיפה, הבודק כיצד חוסר התאמה בין הרגש המובע בהבעות הפנים לבין הרגש המובע בהבעות הגוף משפיע על זיהוי רגשות הצד השני ועל ההתנהגות במהלך משא ומתן

​

מחקר משותף עם פרופ' ג'יימס וואנג מאוניברסיטת פנסילבניה על שימוש בזיהוי אוטומטי של איכויות תנועתיות הקשורות לרגשות, לצורך שיפור זיהוי אוטומטי של רגשות מתנועה של אנשים בקטעי וידאו, תוך שימוש בטכניקות של קומפיוטר ויז'ן.

 

מחקר קליני

מחקרים שהושלמו:

שיתוף פעולה מחקרי עם פרופ' פרלה ורנר מאוניברסיטת חיפה העוסק בזיהוי רגשות מהבעות גוף בתנועה בקרב קשישים הסובלים מאלצהיימר, והשפעתו על תחושת הנטל של אלו המטפלים בהם (שפיצר ושות' 2019)

​

שיתוף פעולה עם ד"ר ריצ'רד דופ מאוניברסיטת מישיגן בו חקרנו את ההשפעה של ויברציה של כל הגוף על דכאון

 

כיוונים לעתיד

אני מעורבת בהצעה למענק מחקר שמטרתו ליצור שתי ספריות של אלפי קטעי וידיאו של אנשים המבטאים רגשות באמצעות תנועות-גוף והבעות פנים, אשר ישמשו כמאגרי נתונים למחקרים של פיתוח זיהוי רגשות אוטומטי מסרטונים באמצעות  טכניקות של למידת מכונה (דיפ לרנינג ומאשין לרנינג) וראייה ממוחשבת (קומפיוטר ויז'ן)

​

    חקירה של המכניזמים המוחיים העומדים בבסיס ההשפעה של שיטת ענת בניאל: נוירומובמנט

חקירה של ההשפעה של התערבויות מוטוריות שונות כגון שיטת ענת בניאל: נוירומובמנט או אימון בשיטת קוואדרטו על אוכלוסיות שונות

.