תחום המחקר שלי
יחסי הגומלין והאינטראקציות שבין תנועה, רגש וקוגניציה;  ההשפעות של תנועה והתערבויות סנסוריות-מוטוריות על המוח, הגוף וההתנהגות

המטרות אותן אני רוצה להשיג באמצעות המחקר

  

 באמצעות תכנון וניהול מחקרי התנהגות ודימות מוחי המבוססים על היפותזות ספציפיות, בכוונתי לגלות את התשתית הנוירופיזיולוגית שעומדת   בבסיס יחסי הגומלין הקיימים במהלך ההתפתחות וחיי האדם בין תנועה, רגש, וקוגניציה

   לתרגם את ממצאי המחקרים הללו ליישום מעשי בקליניקה, ע"י פיתוח כלים המבוססים על תנועות הגוף ומשמשים לדיאגנוזה ולהתערבות טיפולית במגוון הפרעות נוירולוגיות ופסיכולוגיות/פסיכיאטריות

   לספק את המחקרים מבוססי-הראיות החסרים כיום בכדי לתמוך ולתקף כלי התערבות שמשתמשים בהם כיום בתרפיה בתנועה, בשיטת ענת בניאל: נוירומובמנט, בשיטת פלדנקרייז, ובתרפיות סומטיות אחרות

בהתאם למטרות אלה פיתחתי שני מסלולי מחקר עיקריים

מחקר "בסיסי" תאורטי, החושף את המכניזמים הנוירופיזיולוגיים שעומדים בבסיס האינטראקציה שבין תנועה וקוגניציה וזו שבין תנועה ורגש, ומתאר את התוצאות ההתנהגותיות  של אינטראקציות אלו, במיוחד בכל הקשור לזיהוי רגשות מתנועה ואימפלמנטציה וויסות של רגשות באמצעות תנועה. (המטרות הראשונה והשלישית למעלה)

 מחקר קליני, הבודק א) את ההשלכות של זיהוי לא תקין של רגש מהבעות גופניות בקרב אוכלוסיות ספציפיות  (המטרות הראשונה והשלישית למעלה)   ו-ב) את ההשפעה של התערבויות מוטוריות חדשניות על המוח, הרגש והקוגניציה (המטרה השנייה למעלה)

מחקר תאורטי

 

מחקרים שהושלמו

כחלק ממסלול המחקר הבסיסי-תאורטי הוכחתי שביצוע של תנועות שמבטאות רגש, צפייה בתנועות כאלה ודמיון של תנועות כאלה יכולים להשפיע על המצב הרגשי (שפיר ושות' 2013), וזיהיתי אלו מאפיינים מוטוריים קשורים לכל אחד מהרגשות שימחה, עצב, פחד וכעס: אלו מאפיינים מוטוריים מגבירים כל רגש כאשר הם משולבים בהתנהגות המוטורית (שפיר ושות' 2016, צחור ושות' 2019), באלו מאפיינים מוטוריים משתמשים להביע כל רגש בתנועה, ואלו מאפיינים מוטורים נתפסים כמבטאים כל רגש (מלצר ושות' 2019).  ביחד עם עמיתתי למסלול המחקרי הזה, רשל צחור מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו, גם הצענו כיצד ליישם בפסיכותרפיה את הידע שהושג באמצעות מחקרים אלה (שפיר 2016; צחור ושפיר 2017)

בנוסף כחלק משיתוף פעולה עם פרופ אסף שוסטר ממדעי המחשב בטכניון, התחלנו לעבוד על פיתוח זיהוי אוטומטי של מאפיינים תנועתיים אלו

באמצעות מצלמת קינקט (ברנשטיין ושות' 2015 א, ב), מתוך כוונה לפתח זאת לכלי דיאגנוסטי המתבסס על החתימה התנועתית של אנשים כפי שהיא מתבטאת בסימפטומים מוטוריים משניים האופייניים להפרעות נפשיות מסוימות (כגון אוטיזם או סכיזופרניה), כמו גם להשתמש בזיהוי

אוטומטי כזה כצורה של ביופידבק למטרת וויסות רגשי

כאשר פרופ' שוסטר החליט לייסד סטארט-אפ חדש בתחום אחר של מדעי המחשב והחל למקד את כל מרצו וזמנו בסטרט-אפ הזה, התחלנו לעבוד עם פרופ' ג'יימס וואנג מהמכללה למדעי המידע והטכנולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה, שמומחיותו היא בזיהוי אוטומטי של רגשות ממדיה ויז'ואלית. בעבודה אתו ועם הצוות שלו הוכחנו שזיהוי רגשות אוטומטי מסרטונים של אנשים הנעים בתנועות יומיומיות, השתפר והפך מדויק יותר, כאשר בנוסף לטכניקות מסורתיות של ראיה ממוחשבת, השתמשנו בבינה מלאכותית גם כדי לזהות בתנועות האנשים את האלמנטים המוטוריים, שכחלק מהמחקר הקודם שלי, נמצאו קשורים במוח שלנו לרגשות ספציפיים. אלמנטים מוטוריים אלו שזוהו ע"י המחשב, שימשו לאחר מכן כסמנים נוספים לצורך זיהוי הרגשות האוטומטי. השילוב של טכניקות מסורתיות של ראייה ממוחשבת לזיהוי רגשות, עם הזיהוי האוטומטי של אותם אלמנטים מוטוריים כאינדיקטורים לרגשות ספציפיים, העלה באופן מובהק סטטיסטית את דיוק זיהוי הרגשות, מעבר לכל השיטות האחרות הקימות כיום לזיהוי אוטומטי של רגשות מסרטי וידאו (ואו ושות' 2023)

​

מחקרים עכשוויים

    שיתוף פעולה עם פרופ' רובין קרוז מאוניברסיטת לזלי בבוסטון ורשל צחור מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו בו אנו חוקרות את יחסי הגומלין שבין מאפייני אישיות ותבניות תנועה אישיות כפי שהן מתוארות באמצעות ניתוח תנועה לפי שיטת לאבאן

    מחקר משותף עם ד"ר אריק חשין מאוניברסיטת חיפה, הבודק כיצד חוסר התאמה בין הרגש המובע בהבעות הפנים לבין הרגש המובע בהבעות הגוף משפיע על זיהוי הרגשות ועל ההתנהגות במהלך משא ומתן

    ביחד עם קבוצת מדענים מאוניברסיטת פנסילבניה ומאוניברסיטת אילינוי בשיקגו וכמה מנתחי תנועה מוסמכים בשיטת לאבאן, בהנהגתו של פרופ' ג'יימס וואנג מהמכללה למדעי המידע והטכנולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה, הגשנו בקשה וקיבלנו מקרן המדע הלאומית של ארה"ב מענק מחקר בסך 2,000,000 דולר לצורך יצירת תשתית לשיתוף מידע ונתונים ולצורך יצירת מערך נתונים עצום של עשרות אלפי קטעי וידאו של אנשים המביעים רגשות במהלך חיי היומיום שלהם. כל קטע וידאו במערך נתונים זה ילווה במידע רב כגון הרגש המובע על ידי כל אדם הנראה בקליפ, ההקשר של הסיטואציה המתוארת בקליפ, ניתוח התנועות והבעות הפנים של האנשים בקליפ, ועוד. מערך נתונים זה יהיה זמין בעתיד לכל מדען שירצה להשתמש בו לפיתוח יישומים חדשניים שונים של זיהוי אוטומטי של רגשות, כגון פיתוח רובוטים חברתיים, משחקים אינטראקטיביים, ביופידבק, אנימציה, רפואה מרחוק בתחום בריאות הנפש, באמצעות ניטור של מצב הרוח/המצב הרגשי של מטופלים בביתם, ועוד

 

מחקר קליני

מחקרים שהושלמו

    שיתוף פעולה מחקרי עם פרופ' פרלה ורנר מאוניברסיטת חיפה העוסק בזיהוי רגשות מהבעות גוף בתנועה בקרב קשישים הסובלים מאלצהיימר, והשפעתו על תחושת הנטל של אלו המטפלים בהם (שפיצר ושות' 2019)

   שיתוף פעולה עם ד"ר ריצ'רד דופ מאוניברסיטת מישיגן בו חקרנו את ההשפעה של ויברציה של כל הגוף על דכאון

כיוונים לעתיד
חקירה של המכניזמים המוחיים העומדים בבסיס ההשפעה של שיטת ענת בניאל: נוירומובמנט, ושיטת פלדנקרייז

​

חקירה של ההשפעה של התערבויות מוטוריות שונות כגון שיטת ענת בניאל: נוירומובמנט, שיטת פלדנקרייז או אימון בשיטת קוואדרטו על

אוכלוסיות שונות